דברי הימים א 29

פַּרשָׁנוּת

דברי הימים א' כ"ט הוא פרק המתמקד בתרומות הנדיבות של דוד המלך ועם ישראל לבניין המקדש. דוד זוכה לשבחים על נדיבותו ועל מחויבותו לה'. הוא נותן בנדיבות מהעושר שלו ומעודד את האנשים לעשות את אותו הדבר. הוא גם נותן דוגמה בכך שהוא נותן את הביכורים של רכושו שלו. הפרק גם מדגיש את חשיבותו של בית המקדש בחייהם של בני ישראל. זהו מקום פולחן וסמל לנוכחות האל בקרבם. מעודדים את האנשים לתת בנדיבות לבית המקדש, ומנחותיהם מתקבלות בשמחה. הפרק מסתיים בתפילת הודיה מדוד. הוא משבח את אלוהים על טובו וחסדו ומכיר בכך שכל המתנות והמנחות הן ממנו. הוא גם מכיר בכך שהמקדש הוא מקום פולחן וסמל לנוכחות האל בקרב עמו. פרק זה הוא תזכורת לחשיבות הנתינה הנדיבה לה' ולחשיבותו של בית המקדש בחייהם של בני ישראל. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא המקור לכל הדברים הטובים ושהוא ראוי לשבחנו ולהודיה שלנו.